תנאי סף לכשירות של נוטריון, וכן מהן סמכויותיו

עורך דין בישראל צריך לעמוד במספר תנאי סף על מנת להחזיק בתפקיד נוטריון. במאמר הבא נסביר את הכשירויות ואת הסמכויות של מוסד הנוטריון וועדת הנוטריונים.

הכשירות של נוטריון בישראל ושל מוסד הנוטריון באופן כללי נמדדת על פי מספר קריטריונים:

1. אזרחות – על עורך דין המכהן כנוטריון להיות אזרח ישראלי.

2. חברות בלשכת עורכי הדין – עורך דין המעוניין לעבור הסמכה ולקבל תואר נוטריון צריך להיות חבר בלשכת עורכי הדין. בנוסף, אסור לעורך דין להיות בעל הרשעה בעבירה שיש עמה קלון או בעל השהייה מהלשכה.

3. השתלמות והסמכה – עורך דין המעוניין לכהן כנוטריון צריך לעבור הסמכה מיוחדת מטעם ועדת הנוטריונים. ההסמכה אמנם אינה ארוכה, אך היא דורשת עמידה בתנאי הסף המוקדמים.

4. ניסיון פרקטי – ניסיון של 10 שנים בעריכת דין לבדו אינו מספיק, משום שוועדת הנוטריונים קובעת כי יש צורך בעיסוק ממשי בעריכת דין. המשמעות היא שבעל תעודת עורך דין אשר לא התנסה בעצמו במקצוע אינו עומד בתנאי הסף והכשירות של נוטריון בישראל.

כללי האתיקה המקצועית של הנוטריון

יש להבחין בין הכשירויות בהן חייב עורך דין לעמוד על מנת להיות לקבל תעודת נוטריון לבין כללי האתיקה בהם עליו לעמוד.

ראשית, חשוב לציין כי האתיקה המקצועית לה כפוף הנוטריון קבועה בחוק. מטרתם של כללי האתיקה המקצועית היא לשמור על כבוד המקצוע ולהבטיח את נאמנות הנוטריון ללקוחותיו. בין כללי האתיקה ניתן למצוא איסור על פרסום פרטים של לקוחות או תיקים בהם טיפל הנוטריון, איסור שידול לקבלת עבודה, איסור על חריגה ממסגרת תעריף השירותים הנקבע על ידי משרד המשפטים, שמירה על סודיות מקצועית, טיפול וניהול במסמכים ועוד.

שיפוט משמעתי על נוטריונים

נוטריון העובר עבירת משמעת צריך לעמוד מול שיפוט משמעתי של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין. יתרה מכך, השיפוט המשמעתי רשאי לשלול את רישיונו של הנוטריון וזאת במידה והוא ביצע עבירה חמורה על כללי האתיקה האמורים.

נוטריון בישראל אינו רשאי לעבוד בשותפות עם אדם שאינו נוטריון, משום שחתימתו מייצגת אותו ואת סמכותו בלבד. עם זאת, נוטריון רשאי לחלוק שכר עם נוטריון אחר, אלמנתו של נוטריון שותפיו או ילדיו הקטינים. את רוב השותפויות הנוטריוניות בישראל ניתן למצוא בעיקר בתחום תרגום נוטריוני, הדורש ידיעה של שפות שונות.

סמכויות הנוטריון בישראל

סמכויות הנוטריון על פי הדין הישראלי נוגעות למגוון תחומים. הסוג הראשון של תפקידי הנוטריון שייך אל אימות חתימה על מסמכים, אישור נכונות העתקים ואישור על קבלת תצהירים. מלבד זאת, יש לציין גם את שירותי התרגום הנוטריוני אשר נחשבים לסמכות משמעותית וחשובה. רוב סמכויות הנוטריון נוגעות לאספקט הטכני ואינן מערבות שיקול דעת – כגון מתן אישור חיים, עריכת העדה של מסמך סחיר, אישור נכונות של רשימת מצאי, אימות הסכמי ממון בין בני זוג ועוד.

משמעות מוסד הנוטריון מבחינת בתי המשפט

כפי שניתן לראות, סמכויות הנוטריון מתאפיינות הלכה למעשה בחשיבות שמספק בית המשפט לתואר שמקבלים עורכי דין מן הסוג הזה. מבחינתם של בתי המשפט והרשויות הציבוריות, חתימה של נוטריון על מסמך מסוים או על ייפוי כח מייצגת ברמה הגבוהה ביותר את אמינות הצדדים.

מסמכים החתומים על ידי עורכי דין נחשבים לראייה קבילה בבתי משפט ולכן עבודתם של הנוטריונים מפוקחת בצורה שוטפת. במידה ואזרח זקוק לשירותיו של נוטריון עליו להגדיר היטב את התפקיד הרצוי, לוודא כי הנוטריון מחזיק בתעודה המתאימה ולפקח אחר המחירים שהוא גובה. החוק בישראל הבחין בעבר בין נוטריון ציבורי שהוא עובד מדינה לבין נוטריון לצורך מסמכי חוץ, אך כיום הבחנה זו אינה קיימת.