מאז ומתמיד התמודדו אנשים עם פגיעה בשמם הטוב והוצאת דיבתם רעה באופן כזה או אחר, רק שעתה ועם הפיכת הרשתות החברתיות לכלי העיקרי בתקשורת בין אנשים, הופכת המשימה קשה עוד יותר שכן ובעצם, לאנשים יש יותר כלים ואופציות לפרסם בקלות דברי בלע על אחרים.
כמו בכל תביעת לשון הרע, גם כאן ובטרם "נרוץ" להגיש תובענה כנגד מפרסם ברשת, עלינו לבחון האם מתקיימים התנאים הנדרשים בחוק לצורך התקיימותה של עילת תביעה ומשכן, נפעל להגיש תביעה כנגד המפרסם מהר ככל הניתן שכן, פרסום ברשת אינו כפרסום "רגיל" ובכל דקה שעוברת, עלולים הנזקים לגדול עוד יותר.
מה זה "שיימיג"?
שיימינג משמע ביוש בעברית (מלשון בושה – לבייש). המדובר בתופעה שנולדה רק בשנים האחרונות בה, כל אחד ובכל רגע נתון, יכול לפרסם פוסט שלילי על אדם/ חברה/ בית עסק אחר ולהביע במסגרתו את מורת רוחו / טענותיו וכיו"ב כלפי אותו אדם/ חברה / בית עסק, באופן בו יהווה הפרסום לשון הרע ופגיעה בשם הטוב של האדם/חברה/בית עסק.
בעבר ניתן היה להוציא דיבתו של אדם רעה בעיתון, בטלוויזיה או ברדיו. כיום, בעידן הפייסבוק, אינסטגרם, ווטס אפ וכיו"ב, "השמיים הם הגבול" ולא במובן החיובי וניתן להשמיץ אדם ולפגוע בשמו הטוב ואף לעשות זאת בקלות, במהירות ובפשטות.
מתי שיימינג יהווה עילה לתביעה בלשון הרע?
כפי שכל פרסום "רגיל" נבחן בראי החוק ובדרישותיו, כך ייבחן גם השיימינג:
הפרסום הופץ לאדם אחד או יותר (חוץ מהנפגע) – תמיד מתקיים כאשר מדובר בפרסום ברשת.
האם השיימינג מהווה לשון הרע שפרסומו (לפי הגדרת החוק), עלול:
- להשפיל, לשים את הנפגע ללעג או לבוזת
- לבזות את הנפגע בשל מעשים או התנהגויות המיוחסות לו.
- לפגוע בפרנסתו/ במשלח ידו של הנפגע.
- לבזותו בשל גזע, דת, מין, גיל, נטייה וכו'.
מדוע לשיימינג ברשת פוטנציאל פגיעה גדול יותר מאשר לפרסום "רגיל"?
מאחר והמדובר הוא בפרסום ברשת, הרי שיכול הוא להגיע למאות ואלפי גולשים תוך זמן קצר מאוד (!), שאף הם יכולים לשתף / להעביר/ להגיב לפרסום ולכן, יש לפעול במהירות על מנת לעצור את "התפשטות" הפרסום.
כיצד יכריע בית משפט בתביעת לשון הרע בגין שיימניג?
כפי שמכריע הוא בכל תביעת לשון הרע, יבחן בית המשפט את נסיבות המקרה לגופו, אך כמובן שייתן תשומת לב מיוחדת כאשר המדובר על תביעה שמקורה בפרסום ברשת, שם הנזק כבר מעצם הגדרתו, גדול יותר:
- מבחן האדם הסביר – האם הפרסום היה פוגע באדם הסביר בנסיבות. בית המשפט בוחן פגיעה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית בתובע (מה שוגע בי לא בהכרח מהווה לשון הרע).
- יבחנו האם עומדות הגנות לנתבע (הגנות העומדות לנתבע בחוק כמו הגנת "אמת דיברתי" או "אמת בפרסום" או "תום לב" וכיו"ב).
- האם הייתה כוונה לפגוע – שאז גובה הפיצוי גבוה יותר (גם ללא הוכחת נזק).
לפי מה ייקבע גובה הפיצוי
בית המשפט יבחן, בין יתר שיקוליו, את כמות הנחשפים לפרסום, את משך החשיפה, האם הייתה הסרה של הפרסום או התנצלות המפרסם, כמה השפלה וכאב נגרמו לתובע. סביר להניח שבתביעת לשון הרע בגין שיימינג, סכום הפיצוי יהיה גבוה יותר (או לפחות עם פוטנציאל להיות גבוה יותר) שכן, היקף החשיפה ומהירותה, גדול לאין שיעור ברשת לעומת פרסום "רגיל".
בסופו של דבר, הכדאיות האם להגיש תביעה כגון זו, הינה בחינת כדאיותה כפי שבוחנים כל הגשת תביעת לשון הרע בגין הוצאת דיבה.
ברור, כי ככל שהפרסום מהווה לשון הרע (בשיימינג רוב הסיכויים שזה המצב), הגיע לקהל רב (ברור שכן ברשת) ועומד ביתר תנאי החוק, אזי יכול הנפגע למהר ולהגיש תביעת לשון הרע כנגד המפרסם בדרישה להסרת הפרסום ולפיצוי בגינו ולו כצעד טקטי, אשר יכול וימנע מאותו מפרסם לשוב ולהתעמר בנפגע.
לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 
חייג עכשיו
צור קשר