הלנת שכר תביעה משפטית מוצדקת

הלנת שכר זו היא עבירה חמורה אשר יכולה להביא לפיצויים בסכומים מאוד גבוהים. הגורם האחראי על עבירות מן הסוג הזה בישראל הוא בית הדין לעבודה, אשר גם קובע את הפיצוי.

על מנת להבין כיצד מבוצעת תביעה בגין הלנת שכר יש להכיר את האופן בו מגדיר החוק את העבירה.

בחוק הגנת השכר מצוין בפירוש כי עובד אשר אינו מקבל את שכרו במועד אליו מחויב המעסיק על פי החוק רשאי לתבוע פיצוי על שכר מולן. מועד תשלום השכר הנהוג הוא היום האחרון של החודש, אך למעסיק יש אפשרות לדחות את התשלום עד תשעה ימים לאחר מכן. במידה והשכר אינו מגיע אל העובד מתבססת התביעה על כל הימים מתחילת החודש ולא רק על היום העשירי. מעבר לכך, את התביעה על שכר מולן ניתן לדרוש בגין עיכוב של חלק מהשכר.

רכיבי השכר שאינם זכאים להגנה

היבט חשוב של תביעות בנושא הלנות שכר הוא הרכיבים המוגנים. שכרם של עובדים מורכב מהמון סעיפים, אשר לא על כולם חלות הגנות. הרכיבים היחידים הזכאים להגנות הם אלו הנכללים בשכר המוגן כפי שהוא מוגדר בחוק הגנת השכר.

כמו במקרה של חישוב תשלומי פיצויים, רכיב החזר ההוצאות על טלפון ורכב לדוגמא אינו זכאי להגנה ואינו נחשב לשכר מוגן. באופן תיאורטי יכול המעסיק לעכב את התשלומים הללו מבלי להיחשף אל תביעות בגין הלנות שכר.

מי מנהל עבורכם את תביעת הלנת שכר?

את התביעה של הלנת השכר מבצע עורך דין לענייני עבודה. תפקידו של עורך הדין הוא לזהות את הלנת השכר, לאסוף פרטים מהעובד ולהצליב אותם עם נתונים של המעסיק.

המטרה של התביעה היא להוכיח כי המעסיק מחויב לתשלום במועד מסוים אך התעכב ולא ביצע זאת. על תביעות מן הסוג הזה חלה התיישנות, לכן עובד אשר מקבל את הכסף יכול לתבוע את הפיצוי בגין הלנות שכר רק עד 60 ימים מהיום בו הועבר התשלום.

על מנת לממש את זכויות העובד ולהפעיל את חוק הגנת השכר יש לפנות אל עורך דין המתמחה בדיני עבודה מוקדם ככל האפשר. מלבד בני נוער המתמודדים עם הלנות שכר לעיתים קרובות, לא מעט עובדים ותיקים בחברות הנתקלות בקשיים כלכליים נפגעים מכך. כדאי לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין לענייני עבודה ולבחון האם יש מקום לתביעות על שכר מולן.

הלנת שכר תביעה לתשלום פיצוי – זהו החישוב 

הפיצוי הגבוה אותו קובע בית הדין לעבודה על שכר מולן נועד בין היתר גם כדי להרתיע את המעסיקים. התחשיב על פיו נקבע הפיצוי יכול להיות על בסיס שבועי או בעזרת הפרשי הצמדה:

א. תשלום פיצוי של 5% מהשכר המולן עבור השבוע הראשון של העיכוב ותשלום של 10% עבור שבוע נוסף או חלק ממנו.

ב. הפרשי הצמדה לתקופה המתחילה ביום בו מועד השכר לתשלום עד היום בו השכר אכן הועבר.

אילו הגנות יכול המעסיק להציג כשהוא מתגונן מתביעת הלנת שכר שהגשתם

בתביעות מסוג הלנות שכר רשאי הנתבע להציג מספר טענות. ההגנה הראשונה אשר עשויה לעמוד לזכותו היא טעות אנוש, אשר גררה עיכוב בתשלום. טענת הגנה נוספת היא קיומן של נסיבות מיוחדות אשר בגללן למעביד לא הייתה אפשרות להעביר את השכר.

טענה אחרת היא חילוקי דעות לגבי החוב עצמו. במידה והסכום שאינו שנוי במחלוקת הועבר לעובד במלואו ובתאריך החוקי, על שאר הסכום יכולים הצדדים להיאבק ולחכות להכרעה של בית הדין. גם מהבחינה הזו כדאי לערב עורך דין עבודה אשר יידע להתמודד עם ההגנות ובמידת הצורך גם להפריכן.

חשוב לשים לב: תוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה בגין הלנת שכר ?

מאחר וזמן ההתיישנות בגין הגשת תביעות הלנת שכר הינו קצר ביותר (כאמור), חשוב לשים לב להגיש את התביעה במסגרת הזמן הקצוב בחוק אחרת התביעה תידחה.

למקרה שנבקש להגיש תביעה בגין הלנת שכר – עלינו לעשות זאת בתוך 60 ימים מיום ששולם השכר שהולן על ידי המעסיק, או בתוך 90 ימים אם התובע ביקש וקיבל אישור לכך מאת בית המשפט.

אך אם מדובר במעסיק שנוהג על דרך הקבע להלין את שכר עובדיו (לפחות שלוש פעמים בשנה), אזי מתארכת תקופת ההתיישנות לשלוש שנים.

כדאי גם לדעת בהקשר זה, כי תביעות הלנת שכר באופן כללי לרוב אינן מניבות את הפיצוי המלא בגין ההלנה ולכן, בדרך כלל לא תוגש תביעה כנגד מעסיק על רכיב זה בלבד אלא הוא יתווסף לרכיבים אחרים ולכן ועל מנת לנסות ולמקסם את פיצויי ההלנה, כדאי להתייעץ עם מומחה בתחום.

הלנת תשלומים לקרן הפנסיה או לקרן ההשתלמות

הלנת תשלומים אלו מהווה הלנת שכר לכל דבר ועניין אשר ניתן לתבוע פיצויי הלנה בגינה, בנוסף לעובדה שמהווה היא במקרים מסוימים אף עבירה פלילית של המעסיק.

המעסיק הוא זה אשר משלם את משכורתו החודשית של העובד ובהתאם לה מעביר את חלקו שלו לקופת הפנסיה או לקרן ההשתלמות והוא אף זה אשר "גוזר" ממשכורת זו את חלקו של העובד המועבר לקופת הפנסיה או לקרן ההשתלמות ולכן האחריות לביצוע התשלומים הללו הינה של המעסיק בלבד.

לפיכך וככל שהמעסיק לא יפריש את כספי העובד בזמן ליעדם יסתכן הן בתשלום ריבית והצמדה לקופות בגין הפיגור, הן בתשלום פיצוי לעובד בגין ההלנה והן בהגשת תלונה כנגדו (באם לא העביר את כספי העובד במועדם לאחר שקיזז כבר משכרו).