רבנות לישראל – מה זה?

רבנות – מבוא

מינוי רבנים ודיינים בישראל נעשה על ידי הרבנות הראשית לישראל אשר פועלת בארץ על פי חוק הרבנות הראשית לישראל משנת 1980. רבנות ראשית לישראל מטפלת במגוון נושאים ובראשם, היא אחראית על בתי הדין הרבניים בארץ. סמכות נוספת חשובה היא זו הקשורה בפיקוח על הכשרות של מקומות שונים בארץ כדוגמת מסעדות ורשתות מזון.

עבור חלק נכבד מן האוכלוסייה במדינת ישראל, המילה רבנות, מתקשרת אך ורק לנושא אחד: נישואין וגירושין ולא תמיד מדובר באסוציאציה חיובית. רבנות לישראל מעוררת לא מעט מחלוקת במדינתנו והדעות אינן זהות באשר למקומה בחברה שלנו.

תפקידה של רבנות – מהו?

רבנות בעצם אמורה להיות המתווכת של חיי היום יום שלנו. היא אמורה לשמר את המסורת שלנו, לאחד, לקשר, לחבר. היא אמורה לגרום לנו לזכור כי מעל כל החיכוכים והמריבות, כולנו יהודים שחיים בארץ ישראל וכולנו עם אחד. רבנות אמורה לחבר אותנו חזרה אל המסורת שלנו, היא אמורה לתפקד כחברה, כבונה רעות בין צדדים על סלעיה של מחלוקת אך נדמה שהדברים אינם כך. רבנות, במקום לאחד אותנו יחדיו ייתכן שהיא גורמת בעצם להפרדה.

צביונה הדתי הבלתי מתפשר של רבנות בארץ מרחיק, ללא כל ספק, חלק נכבד מהציבור החילוני והדבר לא בהכרח צריך להיות כזה. יש לזכור כי רוב הציבור החילוני בארץ עדיין בוחר להתחתן כדת משה וישראל, דרך רבנות. חלק נכבד מן הציבור החילוני שומר כשרות בביתו ומחוץ לביתו. אם כך, מהי הבעיה בעצם במוסד רבנות כאן?

בימים בהם אנו חיים, ימים בהם קיים למעשה רק דבר אחד עיקרי מן הפן הדתי אשר מחבר בין דתיים לחילוניים, היה הגיוני כי רבנות בארץ תעשה את הכול בכדי לשמר את הקשר הזה. אנחנו כמובן מדברים על מוסד הנישואין והגירושין. כיום, עדיין ניתן לומר כי רוב הציבור החילוני מתחתן דרך רבנות אך כולנו ערים לתופעה ההולכת וגדלה של זוגות אשר בוחרים שלא לעשות כן.

אם רוב הציבור החילוני עדיין בוחר להתחתן דרך רבנות, למה היא מעצבנת עדיין כל כך הרבה אנשים?

רבנות – בעיה חברתית קשה

יש הסבורים כי רבנות בארץ פוגעת בציבור החילוני בשל האופי הדתי המובהק שלה אשר לא משאיר מקום לאזרחי המדינה שאינם דתיים. הראייה הטובה ביותר לכך היא ללא ספק התופעה ההולכת וגדלה של זוגות חילוניים אשר בוחרים שלא להתחתן דרך רבנות אלא בדרכים אלטרנטיביות.

הם עושים זאת בשל הרגשתם כי רבנות לישראל מפנה את גבה לכל מה שאיננו דתי. בהעדר קשר רגשי אל רבנות, הם אינם מרגישים עוד צורך לערוך את טקס הנישואין שלהם דרך רבנות.

נדמה שתפקידה של רבנות כשומרת המסורת והצביון היהודי שלנו הרחיק לכת ותפס את הפן הדתי בלבד ללא כל התחשבות בערכי חברה אחרים וחשובים לא פחות. דוגמא מרכזית וחשובה לכך היא סרבנות הגט אשר הובילה לקיומן של עמותות שונות בארץ אשר תומכות באותן נשים חסרות מזל אשר נותרו מסורבות גט שנים רבות ונלחמות מדי יום כדי לקבל את חירותן בחזרה.

כל אדם בר דעת יבין כי קירוב לבבות אינו יכול להתרחש על רקע תופעות מסוג זה כמו סרבנות גט אשר פוגעת באופן חריף ובלתי מידתי בעליל בנשים בישראל, דתיות וחילוניות. רבנות צריכה לקחת את המושכות לידיה ולשים סוף אחת ולתמיד לסרבנות הזו. יש לנקוט באמצעים חריפים יותר כנגד בעלים סרבניים ואין לאפשר את הפגיעה הבלתי דמוקרטית הזו בנשים בארץ.

מתחתנים! -מה צריך לעשות?

דיון על רבנות לא יהיה שלם אם לא נדריך את הזוגות הצעירים מביניכם שעתידים להתחתן בקרוב דרך רבנות וצריכים להירשם לנישואין ברבנות המקומית שלהם:

1. מתי נרשמים אצל רבנות – תוקפו של תיק נישואין הוא שלושה חודשים ולכן אל תירשמו מוקדם מדי לפני החתונה שלא תהיה לכם פדיחה… אם קבעתם תאריך לחתונה בעוד הרבה זמן יחסית, אתם לא צריכים מהר אך גשו בזמן ללשכת רבנות כי לא מומלץ לחכות לרגע האחרון. נצלו את הזמן שברשותכם כדי לברר היטיב מה אתם נדרשים להביא אל לשכת רבנות ולהצטייד בכל המסמכים הדרושים.

2. איפה נרשמים? באיזו רבנות – אתם יכולים לבחור באיזו לשכת רבנות להירשם, זו שהכי נוחה לכם מבין שלוש אופציות. אתם יכולים להירשם בלשכת רבנות שנמצאת במקום המגורים הקבוע של החתן או של הכלה או שאתם יכולים להירשם היכן שטקס הנישואין שלכם ייערך. חשוב שתגיעו אל לשכת רבנות אשר נוחה גם לעדים שצריכים לבוא אתכם לשם.

3. ביקור אצל רבנות אחרי החתונה – באופן עקרוני, עליכם יהיה להתייצב בלשכת רבנות כשלוש פעמים. פעמיים טרם החתונה ופעם אחת לאחר החתונה. בביקור השלישי אצל רבנות, תחזירו העתק חתום של הכתובה שלכם וגם תקבלו תעודת נישואין.