עורכי דין באקדמיה – גיוון בקריירה

לא אחת עורכי הדין מתלבטים בנוגע לעתידם המקצועי. האם לבחור ולעסוק במקצוע ממש, או אולי ללמד אותו? או אולי להיות מורה למשפטים בבתי ספר למחוננים? מאמר בנושא.

עבודתו של עורך דין היא עבודה קשה המתבצעת לרוב, תחת לחץ. לצד הדיונים הארוכים בבית המשפט, משקיעים עורכי הדין שעות עבודה רבות במשרד אשר נמשכות לעיתים, עד הלילה.

לאור זאת, עורכי דין רבים, פונים אל האקדמיה ומנסים להשתלב כמתרגלים ומרצים, במוסדות האקדמיים השונים. לעיתים, עורך דין, בוחר לעזוב את הפרקטיקה באופן מובהק ולהשתלב באקדמיה במשרה מלאה. במקרים אחרים, מחלק עורך דין את זמנו בין עבודתו במשרד עורכי דין לבין עבודתו במוסד אקדמי למשפטים.

קבלת משרה באקדמיה, דורשת, לרוב, תואר שני במשפטים ואם עורך הדין מבקש להתקדם במעלה הסולם ולקבל משרה של מרצה, יפנה אל לימודי הדוקטורט. מסלול זה של תואר שני ושלישי, מתאים לעורכי דין המבקשים לעזוב את העבודה הפרקטית של עריכת דין לחלוטין ולפנות למשרה מלאה באקדמיה.

עורך דין המבקש לשלב בין עבודתו כעורך דין ובין עבודה כמתרגל או מרצה, אינו זקוק לתואר שני במשפטים או ללימודי תואר שלישי, שהרי עיקר עיסוקו נותר בפרקטיקה והעבודה באקדמיה, מהווה מעין גיוון בקריירה אך אין המדובר בתעסוקה במשרה מלאה במסגרת אקדמית.

המשרות המרכזיות באקדמיה הן משרת המתרגל ומשרת המרצה, עליהן נפרט בהרחבה אך לפני כן, כדאי להבין את הדרך אשר עושה סטודנט למשפטים עד לקבלת רישיון עריכת הדין.

כיצד מקבלים רישיון לעריכת דין?

טרם ההחלטה האם לעבוד כעורך דין בפרקטיקה או באקדמיה, צריך אדם לקבל רישיון לעריכת דין. הדרך אל הרישיון אינה קצרה וכוללת סיומו של תואר ראשון, התמחות, בחינה בכתב ובחינה בעל פה:

1. סיום תואר ראשון : התנאי הראשון לקבלת רישיון עורך דין היא סיומו של תואר ראשון במשפטים באחד המוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

2. התמחות של שנה : נכון לימים אלו, עומדת תקופת ההתמחות של עורך דין, על שנה בלבד. לשכת עורכי הדין שוקלת להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים. ניתן להתמחות במסגרות שונות ובתחומי משפט מגוונים.

3. בחינה בכתב : בתום ההתמחות, ניגשים המתמחים אל הבחינה בכתב, הכוללת מאה שאלות אמריקאיות, אותן יש לפתור בשלוש וחצי שעות, להוציא מי שזכאי להארכת זמן כלשהי.

4. בחינה בעל פה : ציון עובר בבחינה בכתב העומד על 65, מאפשר למתמחה לגשת לבחינה בעל פה, המתקיימת במועד הסמוך לבחינה בכתב. במסגרת הבחינה בעל פה, מתבקש המתמחה לענות על שאלות של פאנל המורכב משני עורכי דין ושופט בדימוס.

הצוות הבוחן מתרשם מתשובותיו של המתמחה ומחליט האם להעבירו או אם לאו. החליט הפאנל להעביר את המתמחה, הרי הוא מעתה עורך דין. אם החליט הפאנל שלא להעביר את המתמחה, עליו להיבחן שוב, מספר חודשים אחר כך.

עבודתו של מתרגל

מתרגל במשפטים עובד לצדו של מרצה הקורס ותפקידו הוא לסייע למרצה, בכל דבר ועניין הנוגע ללימוד הקורס. עורך דין מתרגל, מעביר את שיעורי התרגול של הקורס כאשר שיעורים אלה, קצרים יותר משעות הלימוד של המרצה ומטרתם היא לתרגל הלכה למעשה את ההלכות אשר נלמדו בקורס.

ברוב המקרים, שיעוריו של עורך דין מתרגל, פחות פורמאליים מאשר שיעורי המרצה והוא משתדל לענות כל שאלותיהם של הסטודנטים.

המתרגל אחראי על בדיקת העבודות והמבחנים של הקורס וכאשר יש לסטודנט בעיה אישית מסוימת, הוא פונה למתרגל אשר אמון על פתרונה. במקרה הצורך, כאשר המדובר בהחלטה של המרצה בלבד, יפנה המתרגל אל המרצה ויציג בפניו את הבעיה.

המתרגל גם משמש כמחליפו של המרצה במקרה של היעדרות, בין אם עקב נסיעה לחו"ל ובין אם עקב מחלה. כאשר המרצה אינו יכול ללמד, יחליפו המתרגל, על מנת שהקבוצה לא תיוותר מאחור מבחינת קצב לימוד החומר בקורס.

עורך דין המעוניין להיות מתרגל, יכול לבדוק את לוחות הדרושים במוסדות האקדמיים השונים, כמו גם, לפנות אל מרצים מסוימים באופן אישי ולשאול האם הם מחפשים מתרגל חדש.

עורך דין מרצה

לצד משרת המתרגל אותה מאייש עורך דין, ישנה גם משרת המרצה, הבכירה ממשרת המתרגל. רוב המרצים אינם עורכי דין בעלי תואר ראשון אלא עורכי דין אשר סיימו תואר שני ואף שלישי.

קבלה למשרת מתרגל, פשוטה למדי אך קבלת משרה של מרצה, מציבה תנאים נוקשים יותר. נוסף על זאת, מרצים מחזיקים במשרתם במשך שנים והם אינם מתחלפים בתדירות גבוהה. זאת בניגוד למתרגלים, אשר לעיתים מתחלפים כל שנה ואף כל סמסטר.

המרצים מלמדים קורסים אשר מצויים בתחום התמחותם, אם כעורכי דין ואם כאנשי אקדמיה. ישנם קורסים אשר נבנים סביב דוקטורט של מרצה עורך דין מסוים או סביב ספר משפטי אשר יצא לאור בעת האחרונה.

עורכי דין מרצים בדרך כלל במספר מוסדות אקדמיים וזאת בניגוד למתרגלים, אשר לרוב עובדים במוסד אקדמי מסוים.