נהיגה בשכרות – מכשיר הינשוף

יש לכם מושג מה זה ינשוף – אך אינו חית הלילה המיוחדת המטיבה עוף? מהו מכשיר הינשוף ומה הקשר בינו לבין תאונות דרכים ונהיגה בשכרות?

ככל שיש שאלות בנוגע לאמור במאמר הזה, אפשר לשאול ולהתייעץ באתר הפורומים המשפטיים בפורום דיני תעבורה- באתר הפורומים המשפטיים.

החל משנת 2005 משמש הינשוף ככלי העיקרי באמצעותו מורשעים נהגים בעבירה של נהיגה בשכרות. שוטרים מוסמכים אמנם גם להורות על ביצועה של בדיקת דם אך ברובם של המקרים, עושה המשטרה שימוש במכשיר הינשוף.

הבעייתיות כאן היא שאמינותו של המכשיר טרם הוכחה. לאור זאת, הפסיקה בעניין זה איננה אחידה ולעיתים מוצא בית המשפט לנכון לפסול את הבדיקה. מאידך ישנם מקרים בהם גם שימוש לא תקין של המכשיר אינו מוביל את בית המשפט לזכות את העומד לדין.

שינוי המצב המשפטי

בשנת 2005 תוקנה פקודת התעבורה והמצב המשפטי באשר לעבירת נהיגה בשכרות השתנה:

1. המצב טרם השינוי – בעבר, נהגים הורשעו בעבירה של נהיגה בשכרות על בסיס בדיקת מאפיינים שבוצעו השוטרים ועל בסיס בדיקת דם לגילוי ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג.

2. לאחר השינוי בפקודה – מאז 2005 עושה משטרת ישראל שימוש עיקרי במכשיר הינשוף. הכוונה הייתה לעבור ממבחן סובייקטיבי של התרשמות השוטר למבחן אובייקטיבי מדעי אך המעבר אינו מעבר מוצלח.

בדיקת הינשוף – הביקורת

באופן טבעי, הביקורת העיקרית על מכשיר הינשוף היא העובדה כי מהימנותו טרם הוכחה ולמרות זאת הוא עדיין משמש ככלי עיקרי לביסוס כתב אישום באשמה של נהיגה בשכרות. ביקורת נוספת מועלית כנגד משטרת ישראל אשר אינה מקפידה פעמים רבות על שימוש במכשיר על פי הכללים שנקבעו בתקנות.

תקינותו של המכשיר נפגמת כאשר הוא אינו עובר את הבדיקה היומית הנדרשת וכן את בדיקת הכיול התקופתית שאמורה להתבצע אחת למספר חודשים.

הבעייתיות שבבדיקת הינשוף משתקפת היטיב בפסיקה. במקרים מסוימים, בית המשפט רואה בחומרה את השימוש נוגד הנהלים שעושה המשטרה במכשיר כאשר הוא פוסק כי הבדיקה לא הייתה תקינה והנהג זוכה לפסק דין לטובתו. במקרים אחרים בית המשפט כמו טומן ראשו בחול ומסרב לזכות נהג אף על פי שהראה כי המכשיר לא עבד את הבדיקות הדרושות.

מכשיר הינשוף מול בדיקת מאפיינים

אין ספק כי המצב המשפטי לפיו הורשעו נהגים בעבירה של נהיגה בשכרות על בסיס בדיקת השוטר הוא אינו מצב תקין כלל וכלל. בדיקת מאפיינים בודקת את התנהגותו של הנהג כאשר השוטר רושם את התרשמותו מן הנהג בטופס המועד. בדיקה זו כוללת מספר אלמנטים, ביניהם:

1. שיחה ראשונית עם הנהג – השוטר מנהל שיחה עם הנהג ורושם מהיכן להיכן הנהג נסע, האם שתה ואם כן, כמה שתה. מטרת השיחה היא כמובן לבדוק האם הנהג מדבר בהיגיון.

2. מבחן ביצוע – השוטר מבצע לנהג מבחן ביצוע הכולל בין השאר את יציבות עמידותו של הנהג, האם הוא הולך בקו ישר וכדומה.

3. מאפיינים חשודים – השוטר מתרשם האם מתקיימים אצל הנהג מאפיינים המצביעים על חשד לשכרות כמו ריח אלכוהול מהפה, התנהגות חריגה וכדומה.

המעבר למכשיר הינשוף ככלי לבדיקת שכרותו של נהג היה יכול להיות מעבר טוב וראוי אילו הייתה מוכחת אמינותו של המכשיר ואילו בתי המשפט היו מקפידים לפסוק באופן עקבי ואחיד כי שימוש לא תקין במכשיר פוסל את אמינות הבדיקה.

ובכן גבירותיי ורבותיי, לאן שלא נגיע עם בדיקת הינשוף הזו, חשוב לזכור מעל הכול כי נהיגה בשכרות היא מסוכנת ביותר ואין כל הצדקה לבצעה. למה להסתכן בפסילת רישיון, למה להסתכן בהחרמת רכב, למה להסתכן בכך שתיקחו את חייו של אדם אחר? אל תשבו מאחורי ההגה לאחר ששתיתם. נסיעה טובה ובטוחה!