מתי אבחון שגוי או מאוחר הופך לרשלנות רפואית

אבחון מדויק ומהיר של בעיה רפואית יכול להוות גורם מציל חיים. לפיכך, רופא שלא אבחן מחלה של מטופל, או שאבחן אותה מאוחר מדי, עלול להיתבע בגין רשלנות רפואית.

יש לך שאלה משפטית בנושא? שאל אותנו עכשיו בפורום רשלנות רפואית

המושג 'רשלנות רפואית' כולל בתוכו מגוון מקרים בהם רופא, מטפל, אחות, רוקח, וכדו' מתרשלים בעבודתם ומחמת כך נגרם נזק למטופל. רשלנות רפואית עשויה להתרחש כאשר רופא נותן לחולה מרשם תרופתי שגוי, כאשר אחות שוכחת לתת לחולה את התרופה בזמן, או כאשר לא ננקטו אמצעי זהירות כלפי חולה בבית החולים.

רשלנות רפואית תיתכן גם בנוגע לאבחון רפואי. אמנם אבחון רפואי אינו טיפול, ואמנם פציינט שמגיע לאבחון עדיין איננו בגדר חולה, אבל אין ערוך לחשיבותו של האבחון במקרה של מחלה. אבחון מדויק ומוקדם עשוי להציל את חייו של החולה, והתרשלותו של הרופא בביצוע האבחון עלולה לעלות כדי רשלנות רפואית.

אבחון שגוי או מאוחר

מקרה אפשרי אחד של רשלנות רפואית באבחון מתרחש כאשר רופא מאבחן אצל מטופל מחלה אחרת מהמחלה האמיתית שיש לו ומורה על טיפול שגוי. אבחון שכזה עלול לגרום למטופל לקחת תרופה המסוכנת לו או לבצע טיפול שאינו זקוק לו, ולגרום לו נזק בלתי הפיך. במקרה שכזה, מוטב היה לו לחולה שלא לבצע אבחון כלל.

מקרה נוסף של רשלנות רפואית באבחון הוא אבחון מאוחר. במקרה זה, אמנם הרופא המתרשל אבחן את המחלה הנכונה, אך הוא עשה זאת מאוחר מדי. אבחון מוקדם של מחלה הוא דבר קריטי עבור החולה, ובמקרים רבים אבחון מאוחר גוזר את דינו של החולה.

כאשר מדובר במחלות חמורות ומסכנות חיים, אבחון מוקדם הוא ממש בגדר חיים ומוות; אבחון מוקדם של המחלה נותן לחולה סיכויים טובים, באופן יחסי, להתגבר על המחלה, בעוד אבחון מאוחר עלול לגזור את דינו של החולה למוות.

למשל: אבחון מחלת לב לאחר שהחולה כבר חטף התקף לב חמור, וכן אבחון של מחלת סרטן אחרי שהגרורות כבר השתלטו על חלקים גדולים בגופו של החולה, כבר לא יועילו לחולה. משום כך, התרשלות באבחון מוקדם עלולה בהחלט להיחשב רשלנות רפואית.

מבחן הרופא הסביר

נשאלת השאלה: כיצד מבחינים בין טעות לבין רשלנות? הרי רופאים אינם מכונות, וגם הם עשויים לפעמים לטעות שלא באשמתם. כיצד, אפוא, אנו קובעים כי רופא מסוים התרשל בעבודתו?

לשם כך קבע בית המשפט את "מבחן הרופא הסביר". בית המשפט בוחן האם פעולותיו של הרופא היו סבירות לנוכח הנתונים שלפניו, ובמידה והן חורגות ממתחם הסבירות הרי שמדובר ברשלנות רפואית. אם כן, רשלנות אינה נמדדת על פי התוצאות בלבד, אלא גם על פי התנהגותו הסבירה/בלתי סבירה של הרופא.

דוגמאות אפשריות להתנהגות בלתי סבירה:

• מטופל שהתלונן על כאבים ומיחושים, והרופא זלזל בתלונותיו והתעלם מהן.
• רופא שעבר על תוצאות של בדיקות במהירות רבה מדי, ובשל כך פירש אותן בצורה מוטעית.
• רופא שלא ביצע בדיקה יסודית של ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומשפחתו.
• רופא שאינו מפנה לבדיקות נחוצות.
• החלטה רפואית הנוגדת את מדע הרפואה.

דוגמאות אלה הן כלליות ביותר, ואי אפשר ללמוד מהן על כל מקרה פרטי. בכל מקרה ספציפי, בית המשפט יצטרך להיכנס לעובי הקורה ולבחון האם הרופא אכן התנהג בצורה בלתי סבירה המהווה רשלנות רפואית, או שמא הוא פעל בגבול הסביר.

את מי תובעים?

אם החלטתם להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, תוכלו לתבוע הן את הרופא או המטפל המתרשל והן את המוסד הרפואי.

אחריותו של המוסד הרפואי כלפיכם היא כפולה: ראשית, למוסד הרפואי ישנה אחריות ישירה כלפיכם מעצם העובדה שהרשלנות נעשתה בתחומו. שנית, המוסד הרפואי אחראי באחריות שילוחית למעשי הרופא המתרשל שמועסק אצלו.