הידעתם שהעתקת תמונות או תכנים מאתר אינטרנט עלולה להיות פגיעה בזכויות יוצרים? על מושגים מעניינים בדיני זכויות יוצרים.
תחום זכויות יוצרים הוא אחד מן התחומים המשפטיים המעניינים ביותר ובמיוחד, זכויות יוצרים באינטרנט.
החשיבות על הגנת זכויות יוצרים, הייתה ברורה כבר לפני שנים, משנחקקה פקודת זכויות יוצרים. זו לא נדרשה כמובן להתמודד עם הסוגיות המורכבות של הפרת זכויות יוצרים באינטרנט, אך למרות זאת, ראתה בשמירה על זכויות היוצר כערך עליון.
פקודת זכויות יוצרים העניקה הגנה מקיפה מאוד לזכויותיהם של יוצרים ולא הותירה מקום רב לזכותם של משתמשים. מצב זה השתנה משמעותית בשנת 2007 משנחקק חוק זכויות יוצרים אשר החליף את מרבית סעיפי פקודת זכויות יוצרים.
חוק זכויות יוצרים הקדיש פרק שלם לשימושים מותרים, כאשר יש הטוענים כי החוק הטה את הכף באופן בלתי ראוי, לטובת ציבור המשתמשים.
מה קבעה פקודת זכויות יוצרים? איזו הגנה קיימת היום בהקשר של זכויות יוצרים באינטרנט? מהי גניבת עין?
פקודת זכויות יוצרים
זכויות האדם כללו מאז ומתמיד את זכות האדם לקניינו, כאשר הקניין כולל הן את הנכסים המוחשיים והן את אלו שאינם מוחשיים.
פקודת זכויות יוצרים הגנה בצורה כמעט מוחלטת על זכויותיהם של יוצרים. הגנה זו באה לידי ביטוי בעיקר בעובדה כי הפקודה כללה רשימה סגורה ומצומצמת של שימושים מותרים.
הפקודה תוקנה במהלך השנים וכאשר נחקק חוק זכויות יוצרים בשנת 2007, החליף הוא את מריבת סעיפי פקודת זכויות יוצרים.
כיום, סעיפים הפקודה הרלוונטיים מתייחסים בעיקר לשימוש פרטי ביתי ואין היא דנה בגבולות השימוש הציבורי, המהווה כמובן את עיקר הבעיה של הגנה על זכויות יוצרים.
גישתה של פקודת זכויות יוצרים לזכות היוצר, הייתה שונה מאוד מגישתו של חוק זכויות יוצרים התקף כיום. זו לא ראתה צורך להגן על זכותם של משתמשים, אלא התמקדה באופן כמעט מוחלט בזכותו של היוצר על יצירתו.
לעומת זאת, חוק זכויות יוצרים דואג באופן נרחב לציבור המשתמשים ויש הטוענים כי אין המדובר באיזון ראוי בין שני האינטרסים המנוגדים, אלא כי החוק שומר יתר על המידה, על זכות המשתמש, לעומת זכות היוצר.
זכויות יוצרים באינטרנט
הרציונל שעמד מאחורי פקודת זכויות יוצרים, היה רציונל חיובי, אשר כיבד את זכותו של היוצר לקניינו. בשם מטרה זו של הגנה מקיפה על זכויות היוצר, צמצמה הפקודה משמעותית את השימושים המותרים.
אולם, חשוב לזכור כי עת שנחקקה פקודת זכויות יוצרים, לא היו דרכי ביטוי כה רבות, כפי שישנן כיום בעידן האינטרנט.
ההגנה על זכויות יוצרים באינטרנט מחייבת איזון מתאים בין זכות המשתמש לזכות היוצר. מחד, ישנם שימושים רבים אשר לא יפגעו זכות היוצר ומאידך, בעת שימוש בלתי הוגן, הפגיעה היא בעלת ממדים עצומים.
משעלה אתר אינטרנט לאוויר, כל יצירה מקורית שבו, מוגנת. בין אם מדובר בטקסט ובין אם בעיצוב גרפי או בכל צורה אחרת, שימוש באלו, ללא רשות, מהווה הפרת זכויות יוצרים. הסייג לכך הוא שימוש מותר על פי חוק זכויות יוצרים.
מהו שימוש הוגן?
חוק זכויות יוצרים הרחיב את זכויות המשתמשים, בין השאר על ידי הגדרת המונח "שימוש הוגן". מדובר, ללא ספק, בשטח אפור, אך הפסיקה בנושא זה הולכת ומתגבשת, עם חלוף הזמן.
בבואו של בית המשפט לקבוע האם שימוש הוא הוגן או מהווה הפרה של זכויות יוצרים, לרבות זכויות יוצרים באינטרנט, בוחן הוא פרמטרים שונים לרבות:
1. אופי היצירה : ישנה משמעות רבה לייחודיות של היצירה ולאופייה. האם מדובר בטקסט כתוב, בתמונה וכולי.
2. מהי מטרת השימוש : האינטרנט מהווה מקור מידע אדיר ומטרות השימוש יכולות להיות הוגנות או פוגעניות ובלתי ראויות. הפרת זכויות יוצרים באינטרנט לא תהיה שימוש הוגן, אם נועדה למשל, להפצה לשם רווח, בניגוד למשל, לצרכי דיווח עיתונאי.
3. היקף השימוש : מטבע הדברים, שימוש הוגן הוא שימוש מידתי למטרה.
4. השפעת השימוש : ישנם מקרים בהם לשימוש לא הייתה כל השפעה ממשית על ערכה של היצירה וככל שכך המצב, ניתן יהיה לקבוע כי מדובר בשימוש הוגן.
מהי גניבת עין
אחד מן המושגים החשובים בדיני זכויות יוצרים הוא גניבת עין. זוהי עוולה אזרחית אשר פירושה, גניבת המוניטין של מוצר או שירות, אשר צבר מעמד והוכרה בקרב ציבור הצרכנים.
גניבת עין יכולה להתבצע בדרכים שונות, לרבות שימוש בשם המוצר, בסימן המסחרי שלו, או בשמות או בסימנים דומים, אשר עלולים לגרום להטעיית הציבור.
יש להדגיש כי המדובר בשימוש חזותי של שם, צליל, סימן וכולי ולא בשימוש פונקציונאלי. ההטעיה מתבצעת הלכה למעשה, כאשר רוכש הצרכן מוצר שאינו של בעל המוניטין, בחושבו כי אכן מדובר במוצר של בעל המוניטין. זאת בשל הזהות או הדמיון העמוק בין שני המוצרים.
זכויות יוצרים באינטרנט ובכלל, מוגנות כיום בעיקר על ידי חוק זכויות יוצרים. גישתו של החוק שונה מאוד מגישת פקודת זכויות יוצרים, אשר לא הגנה באופן ניכר על ציבור המשתמשים. חוק זכויות יוצרים קובע רשימה רחבה למדי של שימושים מותרים ובראשם עומד השימוש ההוגן.