מהם דיני עבודה?

המונח המשפטי "דיני עבודה" מוכר לכולם כמעט. מדוע? משום שכולנו בסופו של דבר עובדים במקום מסוים. ואז נתקלים בשאלות העוסקות בזכויות והחובות שלנו כעובדים (וגם, כמעסיקים). מטרת המאמר לתת לכם מעט מושג בנוגע לדיני עבודה- מהם?

מטרת דיני העבודה הינה להגן על זכויותיו של העובד ולהסדירם באופן משפטי. הדבר בא לידי ביטוי בקביעת כללי יחסי עבודה בין העובד למעבידו המלווים בזכויות וחובות המוקנות לעובד.

הצורך בהסדרים מסוג זה נובע מיחסי הכוחות הלא שוויוניים בין העובד למעביד. חוסר השוויון הבסיסי ביניהם עלול להוביל לניצול, עבדות או תנאים משפילים, תוך פגיעה בזכויותיו הבסיסיות של האדם אשר מעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , ואת זה באים דיני העבודה למנוע.

הסכמי ההגנות של דיני העבודה לא חלים על כל אדם אשר הינו עובד. ישנם סוגים שונים של עובדים, ועל כן ההגדרה של עובד הינה רחבה.

לכן ישנם מבחנים שונים ברחבי העולם העוזרים לשופטים להגדיר האם אדם נחשב לעובד, עצמאי, או "משתתף חופשי"/קבלן עצמאי. אם זאת, ביהמ"ש נוטה להרחיב ככל הניתן את ההגנה לאנשים שאינם נמצאים בהגדרת עובד מעביד. דוגמא לכך ניתן לראות בדבריו של השופט ברק בבג"ץ מור (בג"ץ 5168/93, מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואנגל, פ"ד נ' (4) 628) בה מרחיב האחרון את הגדרה זו ויוצר קבוצה חדשה הראויה להגנה והיא: "מעין עובד".

ההגנה על העובד באה לידי ביטוי בשני אופנים: המסלול הישיר- קביעת המהות, חקיקת חוקים המכונים "חוקי המגן" שקובעים זכויות וחובות בלי קשר לחוזה העבודה הספציפי של כל עובד.

החוקים הללו קובעים זכויות קוגנטיות, קרי זכויות שאינן ניתנות לוויתור או התניה ע"י המעסיק או העובד ואותן כופה המדינה על הצדדים. בכך נוצר סטנדרט בסיסי המשקף את האיזון בין זכויותיו של העובד לזכויותיו הקנייניות של המעסיק.

המסלול העקיף – אינו קובע מהות אלא את האמצעים שיש לעובד ע"מ להגן על זכויותיו, זאת באמצעות הסכמים קיבוציים, זכות ההתאגדות וזכות השביתה.

ברוב המקרים הזכויות של העובדים גבוהים יותר במסלול זה מחוקי המגן, מי שחל עליו הסכם קיבוצי מקבל זכויות רבות שלא קיימות בחוקי המגן.

חוקי המגן העיקריים הם כדלקמן: חוק שכר מינימום (מבטי לעובד שכר מינימום בשל עבודתו), חוק שעות עבודה ומנוחה (קובע מקסימום שעות עבודה רציפות לכל עובד, בהתאם לגילו), חוק הגנת שכר (מונע אי תשלום שכר בזמן), חוק חופשה שנתית  ( מסדיר את זכויות העובדים בכל הנוגע לזכויות שנתיות) וחוק הסכמים קיבוציים (מאפשר את התאגדות העובדים, זכותם לניהול מו"מ ועוד).

חרף דיני העבודה ומטרותיהם ולמרות ההתקדמות הרבה של מדינת ישראל בנושא זכויות האדם, ניתן לראות מקרים רבים בהם מעסיקים מנצלים את חולשותיהם של אוכלוסיות חלשות כגון קטינים ועובדים זרים אשר לא מודעים לזכויותיהם, ובכך מתחמקים מהענקת תנאים בסיסיים ככתוב בחוק.