מהי ירושה על פי דין?

אם אדם הולך לעולמו ולא משאיר אחריו צוואה, עזבונו (הכספים, הרכוש והנדל"ן שלו) מועבר, לאחר מותו, ליורשיו על פי דין. מאמר זה יסביר, בין היתר, מי הם יורשים על פי דין, כיצד מתחלקת ירושה על פי דין ובפרט איך מתחלקת דירה, וכן מה צריך לעשות על מנת לקבל בפועל את הירושה או על מנת שלאחר מותו של אדם עזבונו לא יועבר ליורשיו על פי דין.

מי הם היורשים על פי דין?

סעיף 10 לחוק הירושה קובע את זהות היורשים על פי דין של אדם. יורשים אלה מחולקים לשלושה מעגלי קרבה:

• מעגל קרבה ראשון: בן/בת הזוג של המוריש, ילדי המוריש והצאצאים שלהם (כלומר הנכדים של המוריש, הנינים שלו וכו')
• מעגל קרבה שני: הוריו של המוריש והצאצאים שלהם (האחים והאחיות של המוריש)
• מעגל קרבה שלישי: הסבים והסבתות של המוריש והצאצאים שלהם (הדודים ובני הדודים של המוריש).

מי יורש אם אין ילדים?

כאמור, ילדיו של המוריש הם חלק ממעגל הקרבה הראשון. ואולם, לא כל אדם שהולך לעולמו מותיר אחריו ילדים.

במקרים שבהם אדם לא מותיר אחריו ילדים במותו, מי שיורשים את חלקם (על החלק שמקבל כל יורש יורחב בהמשך) הם הוריו. אם גם הוריו של המוריש כבר הלכו לעולמם, מי שיורשים את חלקם הם הסבים והסבתות של המוריש, הן מצד אביו והן מצד אמו. כאמור, הנושא יורחב בהמשך.

כיצד מתחלקת ירושה?

ירושה מתחלקת באופן שווה בין היורשים ששייכים לאותו מעגל קירבה של המוריש:

• בן/בת זוגו של המוריש מקבל/ת את כלי הרכב ואת המיטלטלין שבהם השתמשו בני הזוג.
• אם המוריש לא הותיר אחריו כל יורש על פי דין מלבד בן/בת הזוג שלו – האחרון/ה מקבל/ת את כל הירושה.
• אם בנוסף לבן/בת הזוג שלו, מותיר אחריו המוריש ילדים – מקבל/ת בן/בת הזוג חצי מהירושה, וחציה השני של הירושה מתחלק באופן שווה בין ילדיו של המוריש. אם למוריש היה ילד שהלך לעולמו עוד לפניו, אך לאותו ילד יש ילדים משלו – אותם ילדים, שהם נכדים של המוריש, מקבלים את החלק שאותו ילד היה אמור לקבל, והוא מתחלק באופן שווה ביניהם.
• אם המוריש מותיר אחריו את בן/בת זוגו וכן את הוריו – הירושה מתחלקת באופן שווה בין בן/בת הזוג לבין ההורים של המוריש. ילדיו, צפויים לקבל את הירושה בשלב מאוחר יותר.
• אם המוריש לא מותיר אחריו בן/בת זוג, ילדים או הורים – הירושה מתחלקת באופן שווה בין כל אחיו של המוריש.
• אם כל ילדיו של המוריש הלכו לעולמם עוד לפניו, אך יש לו נכדים מהם – הירושה מתחלקת שווה בשווה בין הנכדים.
• אם המוריש לא מותיר אחריו אף יורש מאף מעגל קירבה – בשנים הראשונות שלאחר מותו, ירושתו נמצאת תחת ניהולו של האפוטרופוס הכללי. זאת, על מנת שאם וכאשר יתגלה שלמוריש יש יורשים, הם יוכלו לקבל את הירושה. אם לא מתגלה כל יורש שכזה במשך הזמן המוגדר בחוק, עוברת הירושה לידי המדינה.

ירושה על פי דין: איך מתחלקת דירה?

קיימות 2 דרכים לחלוקת דירה בין יורשים על פי דין:

1. רישום זכויות היורשים לפי חלקו של כל יורש בפנקס המקרקעין על הדירה: כל היורשים נרשמים בהתאם לחלקם בדירה. כלומר, אם היורשים הם ארבעת ילדיו של המוריש, רשם המקרקעין רושם, בהתאם לצו הירושה, את הדירה על שם ארבעת ילדי המוריש. על כל אחד מהילדים נרשם רבע מסך הזכויות בדירה. אם חצי מהדירה מתחלק בין היורשים, רשם המקרקעין רושם על כל אחד מהילדים שמינית מסך הזכויות בדירה.
2. מכירת הדירה וחלוקת תמורתה בין היורשים: החלוקה נעשית על פי סך הזכויות המקורי של כל אחד מהיורשים שמקבלים את הדירה.

איך מקבלים בפועל את הירושה?

כדי שיורשיו על פי דין של אדם יקבלו בפועל את הירושה, עליהם להגיש בקשה לצו ירושה.

השלב הראשון בהליך הגשת בקשה זו הוא תשלום 2 אגרות: אגרת פתיחת בקשה והוצאות פרסום בעיתון (שובר כתום). נכון לכתיבת שורות אלה, שווי האגרות הוא 461 ₪ ו-130 ₪ בהתאמה. ישנן 3 דרכים לתשלום האגרות:

1. באופן מקוון באמצעות שירות התשלומים הממשלתי או במסגרת הליך מילוי טופס הבקשה המקוון לקבלת צו הירושה
2. בכרטיס אשראי בעמדות תשלום אוטומטיות שנמצאות בעמדות קבלת הקהל במשרדי הרשם לענייני ירושה
3. בבנק הדואר באמצעות שוברים שניתן לקבל באותן עמדות קבלת קהל.

לאחר מכן יש להיכנס לאתר הרשם לענייני ירושה, ובו להיכנס לטופס הבקשה המקוון. במקרים מסוימים, בנוסף למילוי הטופס, יש לצרף אליו מסמכים, והם:

• תעודת פטירה מקורית של המוריש או העתק "נאמן למקור" (אם למוריש לא הייתה תעודת זהות ישראלית)
• ייפוי כוח (אם מגיש הבקשה מיוצג על ידי עורך דין)
• אישור בדבר שליחת הודעה בדואר רשום/מסירת הודעה אישית על ידי מגיש הבקשה לכלל היורשים על כך שהוגשה בקשה לצו ירושה (אם המוריש הותיר אחריו יותר מיורש אחד)
• תצהיר הסתלקות/ויתור חתום ומאומת על ידי עורך דין (אם יש יורשים שמסתלקים באופן מלא או חלקי מחלקם בעיזבון).

אחרי שמגיש הבקשה שולח את הטופס המקוון, הוא מקבל בדואר האלקטרוני הודעה שמאשרת את העובדה שהוגשה בקשה, וכן מוסרת את מספר התיק שנפתח ברשם לענייני ירושה. לאחר מכן, הבקשה נבדקת ואם היא אכן הוגשה כראוי, מגיש הבקשה מקבל אישור בדואר האלקטרוני שהוא הגיש את הבקשה באופן תקין.

לאחר מכן, מסבירה עו"ד שירי אלון, הרשם לענייני ירושה מפרסם ברשומות ובעיתונות את דבר הגשת הבקשה, כדי שאם יש מתנגדים למתן הצו – הם יוכלו להגיש את התנגדותם. בו זמנית, מועברת הבקשה לטיפול הגורם המוסמך במשרדי הרשם לענייני ירושה או במשרדי האפוטרופוס הכללי. לאחר שתם הזמן להגשת התנגדות ומסתיים הטיפול בבקשה, הרשם לענייני ירושה מפיק צו ירושה, ושולח אותו, באופן ממוחשב, ליורשים.

איני מעוניין שיורשי על פי דין יקבלו את עזבוני לאחר מותי, מה עלי לעשות?

כאמור, עזבונו של אדם מועבר, לאחר מותו, ליורשיו על פי דין, אם אותו אדם לא ערך צוואה. לאדם העורך צוואה יש, למעשה, את הזכות לקבוע בעצמו מי יקבל את עזבונו לאחר מותו.

קיימים מספר סוגי צוואות. סוג הצוואה המקובל ביותר הוא צוואה בפני עדים, שכשמה כן היא, נחתמת בנוכחות עדים (שניים במספר), שאין להם כל זיקה שהיא לצוואה.

אדם המחליט לערוך צוואה צריך לנסחה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים, זאת כדי למנוע ככל הניתן סכסוכים ומחלוקות בין יורשיו לאחר מותו, וכן כדי להגביר, ואף להבטיח, את הסיכוי שקיום הצוואה ישקף באופן מלא את רצונו האמתי.