חוק איסור לשון הרע מנסה להקיף ולהכיל בתוכו את מירב המקרים בהם כמה סכנה לכך שקיימת אפשרות שתבוצע הפרה של האיסור. חוק איסור לשון הרע הוא משנת 1965 אך ניתן לראות שלאורך השנים בוצעו בו תיקונים, ואפשר לומר שהוא רלוונטי גם לעת הזו.
מי נושא באחריות במקרה של הפרת איסור לשון הרע מהו הפיצוי וכיצד אפשר למנוע ההפרה
פרק ב בחוק איסור לשון הרע מפרט מי הם האנשים שעליהם לשאת באחריות במקרה של הפרת חוק איסור לשון הרע מהו סכום הפיצוי שעליהם לשלם ובאילו תרופות אפשר להשתמש כנגדם על מנת למנוע את הישנות המקרה.
1.עונשים ופיצויים– סעיף 6 לחוק קובע שהעונש על הפרת חוק איסור לשון הרע יכול להגיע לשנה אחת. סעיף 7 קובע סכומי פיצויים שניתן לפסוק לטובת התובע. הסכומים נעים בטווחים של עד חמישים אלף שקלים במקרה שלא הוכח נזק, ובסכום של עד מאה אלף שקלים כאשר התובע הצליח להוכיח שכוונת הנאשם הייתה מלכתחילה לפגוע.
2.צווי מניעה– בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם צווים על מנת למנוע הישנות המקרים. סעיף 9 לחוק לשון הרע מתיר לבית המשפט להטיל צווים האוסרים הפצה של עותקי פרסום המכיל לשון הרע ואף ניתנת לו הזכות להחרים אותם. כמו כן לפי הסעיף רשאי בית המשפט לחייב את הנאשם לפרסם תיקון או הכחשה של הוצאת לשון הרע שהוא ביצע.
3.האחראים– לפי סעיף 11, היה ופורסמה לשון הרע, לא רק העיתונאי אשר הביא את דבר לשון הרע לתקשורת יישא באחריות, אלא גם האחראי לאמצעי התקשורת. סעיף 12 מגדיל וקובע שבמקרה שבו פורסם לשון הרע על גבי דפוס, יישא באחריות גם בעל בית הדפוס ובלבד שהדפוס לא יוצא על בסיס יומי, חודשי או שבועי.
הגנות והקלות בחוק איסור לשון הרע
1. הגנות על נושאי תפקיד ציבורי– סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מספק הגנה לשלל אנשים הנושאים בתפקיד ציבורי כזה או אחר. חברי כנסת, חברי ממשלה, מבקר המדינה ושופטים זכאים לחסינות מפני הפרה של איסור לשון הרע או תביעת לשון הרע – וכל זאת בתנאי שאותה הפרה נעשתה במסגרת תפקידם ולמען מימוש תכלית תפקידם.
2. אמת בפרסום– לפי סעיף 14 היה ונתגלה שבפרסום היה אמת או עניין ציבורי, למרות חוק איסור לשון הרע, תעמוד לנאשם הגנה מוצקה.
3. תום לב– סעיף 15 לחוק לשון הרע מפרט מצבים בהם יהיה זכאי הנאשם להגנת תום לב. לדוגמא מקרים בהם הנאשם מותח ביקורת על איש ציבור מתוקף תפקידו כאיש ציבור, כאשר הנאשם מותח ביקורת על יצירה ספרותית או כל יצירה אומנותית אחרת, או כאשר הנאשם לא היה מודע לקיומו של המאשים או על הנסיבות שמהן יכול להתפרש הפירסום כלשון הרע.
כל הדוגמאות ועוד מהן המוזכרות בסעיף מזכות את הנאשם מפאת תום לב. לפי סעיף 17 שלילת תום לב תתבצע כאשר אמצעי התקשורת האחראי על הפרת חוק איסור לשון הרע מסרב לפרסם מודעת התנצלות.
4. הקלות– סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע קובע מספר תנאים בהם הנאשם יהיה זכאי להקלות בעת מתן הדין. לדוגמא היה והנאשם היה משוכנע באמיתות הפרסום או שמא הוא התנצל על מעשיו, יזכה הנאשם להקלה בגזר הדין.
שונות
1.איסור על פרסום הליכים משפטיים– לפי סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע רשאי בית המשפט בהליך אזרחי או פלילי בשל לשון הרע לאסור על פרסום הליכים וזאת בטרם ניתן פסק דין חלוט.
2. זכות הנאשם– לפי סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע היה ונאשם יצא זכאי במשפט שסוקר על ידי התקשורת, קמה לאותו חף מפשע הזכות לדרוש מהתקשורת לפרסם את החלטת הזיכוי העדכנית.