המועצה הישראלית לצרכנות פועלת לטובתו של האזרח הקטן בנושאי צרכנות. מהו בדיוק תפקידה של המועצה? כיצד מגישים תלונה בנושאים צרכניים? ומה ההבדל בין 'המועצה הישראלית לצרכנות' לבין 'הרשות להגנת הצרכן'? על כך במאמר שלפניכם.
*ייעוץ מקוון בנושאי צרכנות, פנה ללא התחייבות לפורום צרכנות
המועצה הישראלית לצרכנות היא ארגון הפועל מכוח חוק המועצה הישראלית לצרכנות תשס"ח-2008. מטרת המועצה היא לפעול להגנת הצרכנים, לשמירה על זכויותיהם, ולחינוך לצרכנות נבונה.
להלן אמנה מספר מישורים בהם עוסקת המועצה [הנתונים נלקחו מתוך אתר המועצה הישראלית לצרכנות]:
- טיפול בתלונות הצרכנים ומתן ייעוץ בנושאי צרכנות.
- ייצוג הצרכנים מול בעלי העסקים, נותני השירות ורשויות המדינה.
- חינוך והסברה באמצעות כלי התקשורת, אינטרנט ופעילויות שטח.
- נקיטת הליכים משפטיים, הגשת תובענות ייצוגיות ועתירות מול בתי המשפט.
- שיפור תהליך ההסדרה והאכיפה של החוקים לטובת הצרכנים.
המועצה הישראלית לצרכנות – גוף ללא מטרת רווח
המועצה הישראלית לצרכנות היא חברה ממשלתית הפועלת שלא למטרות רווח. חברה ממשלתית היא חברה שיותר מ-50% מכוח ההצבעה באסיפה הכללית שייך למדינה או שהזכות למנות יותר ממחצית הדירקטורים שלה מצויה בידי המדינה.
גוף ללא מטרות רווח, או בקיצור: מלכ"ר (-מוסד ללא כוונת רווח), הוא גוף שמטרתו אינה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות ערכיות מסוימות. תפקידו של ארגון ללא כוונת רווח הוא לעודד, לסייע, לעזור, ולממן את המטרה אשר לשמה הוא הוקם.
מטרתה של המועצה הישראלית לצרכנות היא לעודד, לממן ולסייע לצרכן הקטן בהתמודדותו מול בעלי העסקים – ואת זה היא עושה ללא כוונת רווח.
הגשת תלונה צרכנית למועצה
לב ליבה של פעילות המועצה הישראלית לצרכנות הוא טיפול בתלונות צרכניות. אזרח הרואה את עצמו נפגע צרכני יכול לפנות למועצה ולקבל טיפול רציני ומסודר לתלונותיו. ניתן להגיש תלונה דרך האתר של המועצה, באמצעות הטופס הזה. את הטופס יש למלא בקפידה ולרשום בו באופן ברור את תלונתכם. לאחר קבלת התלונה, המועצה תטפל בה בצורה המתאימה.
במקביל, ובלי קשר, ניתן להגיש 'תביעה קטנה' בבית המשפט. תביעה קטנה היא תביעה משפטית המוגבלת לסכום נמוך [עד33,500 ₪ – נכון ל-1 לינואר 2016], ומטרתה לטפל במהירות וביעילות בסכסוכים קטנים. תביעה קטנה מסתיימת בדרך כלל מהר יותר מתביעות רגילות. אגב, בתביעה קטנה לא ניתן להיות מיוצג על ידי עורך דין, אלא בעלי הדין צריכים לנהל את התביעה בעצמם.
ההבדל בין 'המועצה הישראלית לצרכנות' לבין 'הרשות להגנת הצרכן'
מלבד המועצה הישראלית לצרכנות, עליה דיברנו עד עתה, ישנו גוף נוסף המכונה: 'הרשות להגנת הצרכן'. רבים נוטים להתבלבל בין שני הגופים הללו, אך למעשה מדובר בגופים שונים לגמרי.
הרשות להגנת הצרכן היא גוף ממשלתי המפקח על אכיפת חוקי הצרכנות, והיא מחזיקה בידיה סמכויות מנהליות ופליליות לשם כך. הרשות להגנת הצרכן רשאית לשלוח התראות לבעלי עסקים, להטיל עליהם קנסות, ולהגיש נגדם כתבי אישום במקרים של הפרת חוקי הצרכנות. כמו כן, בסמכותה לבצע ביקורות בקרב עסקים ולבצע חקירות כאשר עולה חשד להפרה של הוראות חוק צרכניות.
אפשר לומר שההבדל בין שני הגופים הללו נעוץ בקהל עמו הם באים במגע. בעוד המועצה הישראלית לצרכנות באה במגע עם הצרכן הקטן, מטפלת בתלונותיו ומסייעת לו במצוקותיו, הרשות להגנת הצרכן אינה באה במגע עם הצרכן כלל, אלא רק עם בעלי העסקים. הביקורות שהיא עושה, החקירות שהיא מבצעת וכתבי האישום שהיא מגישה עוסקים תמיד בבעלי העסקים מפרי החוק ולא בצרכן שנפגע.
*ייעוץ מקוון בנושאי צרכנות, פנה ללא התחייבות לפורום צרכנות