לא כדאי להיות אפוטרופוס. אפוטרופוס על פי רוב מבקש (או מנודב) להתמנות ככזה אך ורק מאחר ואין כל ברירה אחרת ואין אדם אחר שיוכל לבצע את אותה המטלה, כאשר בדרך כלל המדובר הוא על שימוש כאפוטרופוס לאחד ההרים (או לשניהם).
תפקיד אפוטרופוס הינו משימה מייגעת, מסורבלת ובירוקרטית, אשר השכר היחיד בצידה, הינה (אולי) הסיפוק שבקיום מצוות אב ואם, או עזרה לזולת או לקרוב משפחה אחר ממקום של עשיית חסד ותו לא.
מה התפקיד של אפוטרופוס?
אפוטרופוס ממונה ככזה לאדם אשר אינו יכול כבר לדאוג לענייניו הכלכליים, או הרפואיים, או לענייני הרכוש, או לעניינים האישיים שלו (מסיבות כאלה ואחרות) אם באופן קבוע (למשל מחלה דמנטית) ואם באופן זמני (למשל מחלה שיש צפי להחלמה ממנה) והכל, בהתאם לכתב המינוי.
האפוטרופוס, מסביר עו"ד מויאל, בעצם "נכנס לנעלי" האדם שעבורו מונה בעניינים הרלוונטיים והוא עתה צריך לקבל את כל ההחלטות הנכונות עבור אותו האדם, להגן על צרכיו ועל האינטרסים שלו בצורה הטובה והיעילה ביותר.
למי נמנה אפוטרופוס?
מינוי אפוטרופוס ייעשה על ידי בית המשפט, לבקשת קרוב משפחה או היועץ המשפטי לממשלה (יוזמת רשויות הרווחה) כאשר, בין היתר:
- אדם מבוגר מאוד – אשר חלה ירידה בתפקודו הפיזי / הרפואי / הנפשי ואשר אינו יכול עוד לדאוג לענייניו כולם או חלקם (למשל כתוצאה ממחלת זקנה).
- קטין – שאין לו אפוטרופוסים חוקיים (למשל הוריו אינם כשירים או נפטרו).
- חולה באשפוז – שאינו יכול להחליט בענייניו הרפואיים / הכלכליים (למשל חולה המצוי בתרדמת ונדרש לקבל החלטה הקשורה עם התערבות ניתוחית).
- פסול דין – שהוכרז ככזה על ידי בית המשפט.
- אדם עם צרכים מיוחדים – שאינו יכול לדאוג לצרכיו באופן כללי (כמו למשל הורים לילד אוטיסט בתפקוד נמוך).
אפוטרופוס – התנדבות בלית ברירה:
כפי שניתן לראות, הסיטואציות בהן יתעורר הצורך במינוי אפוטרופוס הינן סיטואציות המחייבות מינוי כזה וזה המתנדב, לא עושה זאת תמיד מרצון אלא לעיתים קרובות ממצב של אין ברירה שכן, אין אדם או גוף אחר שניתן לסמוך עליו שיוכל להגן על האינטרסים של אותו אדם כראוי.
תפקיד האפוטרופוס – אחריות וקשיים רבים:
- הליך המינוי עצמו מסורבל – בדרך כלל (ובצדק) שכן, בית המשפט יבקש לבחון כראוי את מצב האדם ואת זהות מי שמבקש להתמנות כאפוטרופוס (שלילת רצון של אדם אינו דבר של מה בכך ולכן יקפיד בית המשפט).
- צריך לדווח לבית המשפט בתוך חודש ממועד המינוי בדבר מצבת הזכויות והחובות של האדם.
- צריך להתנהל בזהירות ובאחריות עם נכסי, זכויות וכספי האדם (להשקיע או לחסוך היכן שצריך).
- צריך לתעד כל הוצאה / הליך / התנהלות ולשמור כל חשבונית / קבלה / מסמך רלוונטי.
- למלא דו"ח מפורט מידי שנה ולהגישו לאגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים (זאת מלבד כל השלמה או שאלה או מסמך שיצטרך האפוטרופוס לספק עם דרישה).
- להתמודד עם בירוקרטיות רבות הנובעות מהפיכת האדם לאדם שמונה לו אפוטרופוס – כמו למשל התנהלות מול נותני שירות שונים (כמו חברת החשמל) בשם האדם, או מול הבנקים (אשר מערימים בכל דבר קשיים פרוצדוראליים כידוע).
- לדאוג לתלוי שהאדם נהג לדאוג לו – למשל אם צד שלישי היה תלוי באדם שכעת מונה לו האפוטרופוס, האפוטרופוס יצטרך לדאוג גם לו.
- פעולות רבות מצריכות אישור בית משפט – מאחר והמדינה חרדה לגורל אותו אדם שכעת אינו יכול לדאוג לענייניו ותלוי באחר לכל דבר ושמא ינצל את מצבו לרעה, מערימה היא קשיים רבים כאשר פעולות רבות ויומיומיות יצטרכו לקבל את אישור בית המשפט.
- שכר טרחה – אף אם משולם (בית המשפט יכול להחליט בנסיות מסוימות), המדובר הוא בסכומים סמליים שאין בהם כדי לתגמל באמת אפוטרופוס על תפקידו זה הקשה מנשוא.
כיום ועם האלטרנטיבות הרבות והטובות שמעניק החוק (כמו מסמך ייפוי כוח מתמשך), יכול אדם בצלילותו למנות מיופה כוח שיבצע פעולות עבורו, ללא שיצטרך מינוי אפוטרופוס וללא כל הסרבול והקשיים במינוי שכזה.