תופעת אלימות במשפחה בישראל – מה אתם יודעים עליה? מה היקף האלימות נגד ילדים? והאם החוק למניעת אלימות במשפחה פותר את הבעיה? מומלץ לקרוא.
אלימות במשפחה בישראל – מבוא ורקע קצר:
אלימות במשפחה בישראל נמצאת במגמת עלייה, לפחות בכל הנוגע לאלימות והתעללות בילדים. עם זאת, אלימות כלפי נשים אף נמצאת במגמת ירידה קלה, כנראה עקב המודעות ההולכת וגוברת.
ישראל נחשבת למדינה נאורה מבחינת היחס שלה לנשים (יש בישראל יושבת ראש אופוזיציה, שתי שרות, נשיאת בית המשפט העליון). אך עדיין יש בישראל נשים מוכות רבות.
כל שנה יותר מ- 10,000 נשים מתלוננות על אלימות במשפחה. כל שנה יש כ- 20,000 עבירות בין בני זוג. כל יום, מוגשות למשטרה כ- 55 תלונות על אלימות במשפחה. עם סטטיסטיקה כזאת אי אפשר להתווכח ונדמה כי כולם יסכימו שיש להפחית את האלימות במשפחה בישראל.
אלימות במשפחה בישראל – מהי?
אלימות במשפחה בישראל, כמו גם בעולם, מורכבת מארבעה סוגים:
1. אלימות פיזית, כמו מכות. זאת נחשבת לאלימות החמורה ביותר, אך לעיתים אלימות נפשית עולה עלייה מבחינת הנזקים.
2. אלימות נפשית ומילולית, כמו השפלות וקריאה בכינויי גנאי.
3. אלימות כלכלית, כמו דרישה קיצונית לחסוך או השתלטות על נכס.
4. התעללות מינית, כגון כפייה או ניסיון לכפייה לקיום מגע מיני.
אלימות במשפחה בישראל – מהם גורמי הסיכון?
ככלל, אלימות במשפחה קיימת בכל המגזרים, בכל הגילאים ובכל המקומות הגיאוגרפיים. אך יש כמה גורמי סיכון:
א. התוקפים עבריינים ו/או צורכים סמים.
ב. הכנסה נמוכה של המשפחה.
ג. השכלה נמוכה של התוקפים.
ד. אירוע טראומטי או משבר קשה בעבר הקרוב כגון פיטורין.
אלימות במשפחה בישראל – אילו גורמים מטפלים בכך?
בישראל יש כמה גורמים המופקדים והמתעסקים עם אלימות במשפחה:
- המשטרה – אחראית על אלימות פיזית בעיקר. המשטרה דואגת להפסקת האלימות הפיזית ואף למעצר ולהעמדה לדין של התוקף.
- הרשויות (משרד הרווחה והמחלקות הסוציאליות בעיריות) – אלה דואגות לטיפול מבחינת רווחה כגון ביצוע תסקיר על המשפחה.
- ארגונים ועמותות שונים כמו ויצ"ו או נעמ"ת – הארגונים והעמותות פועלים במישור נתינת המידע והייעוץ לפרט וכן עושים פעולות הסברה ארציות.
אלימות במשפחה בישראל – מהו המצב החוקי?
- אלימות בכלל אסורה בישראל. כל תקיפה של אדם נחשבת לעבירה לפי חוק העונשין. כאשר מדובר בתקיפה של בן משפחה, העונש הוא כפול. זאת לפי סעיף 382 לחוק העונשין.
- ניתן לבקש צו הגנה במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה. צו ההגנה, אם יינתן, יאסור על התוקף להתקרב לקורבן ולמקום מגוריו. צו ההגנה יינתן אם ביהמ"ש יחשוב שיש יסוד סביר שהתוקף מהווה סכנה גופנית לנפגע.
- סעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, מאפשר לעובדת להיעדר ממקום עבודתה כאשר היא שוהה במקלט לנשים מוכות. ההיעדרות תיחשב כחופשה ללא תשלום. דרך אגב, יש בארץ 15 מקלטים לנשים מוכות.
אלימות במשפחה בישראל – איך המדינה מתמודדת עם התופעה?
המדינה מתמודדת עם אלימות במשפחה בשלושה מישורים:
1. מישור המניעה. המניעה נעשית על ידי:
א. סדנאות לציבור הרחב ולתלמידים.
ב. מקלטים לנשים מוכות, דירות מעבר ודירות קלט.
ג. הפעלת הקו החם למניעת אלימות במשפחה (1-800-220-000).
2. מישור הטיפול. הטיפול נעשה באמצעות המרכזים לטיפול באלימות במשפחה. בשנת 2005 טופלו במרכזים אלו 8,425 בני אדם. המרכזים הללו מציעים שירותים של טיפולים פסיכולוגיים ושל טיפול בגברים האלימים כדי שלא יחזרו על מעשיהם.
3. מישור הענישה. מי שמופקדות על הענישה הן המשטרה והפרקליטות. המשטרה חוקרת תלונות על אלימות במשפחה ומעבירה את המלצתה אם להעמיד לדין או לא.
אלימות במשפחה בישראל – מה נעשה בשנים האחרונות?
בשנים האחרונות אנו עדים למודעות הולכת וגוברת לאלימות במשפחה ולדרכי טיפול בה ומניעתה:
א. בשנים האחרונות המדינה החלה להזרים יותר כספים לנושא של אלימות במשפחה: נפתחים יותר מקלטים לנשים מוכות, משרד השיכון מספק דיור זמני לנשים העוזבות את המקלטים לנשים מוכות, הוקמו מרכזים לטיפול באלימות במשפחה והחלו לשכור יותר עובדים סוציאליים שמטפלים בכך.
ב. המשטרה מטפלת באלימות במשפחה בצורה פחות סובלנית.
ג. תנועות הנשים החלו לעסוק בנושאים של אלימות במשפחה.
ד. נחקקו חוקים שונים להגנה על נשים מוכות, כמו החוק למניעת אלימות במשפחה וכמו הגברת הענישה לתוקף בן משפחה.
ה. ניתנה לתופעה של אלימות במשפחה חשיפה עצומה בכלי התקשורת. החשיפה מלמדת נשים על זכויותיהן ומשרדת להן שהן לא לבד ושיש למי לפנות.
אלימות במשפחה בישראל – סיכום:
בשנים האחרונות יש מגמה של התגברות המניעה והטיפול באלימות במשפחה נגד נשים על ידי הרשויות והארגונים. הדבר יצר הפחתה במספר המקרים של אלימות במשפחה נגד נשים. יש לברך על מגמה זו. אך יש לזכור גם שיש לטפל ולמנוע גם אלימות כלפי ילדים וגם שאין לשקוט על השמרים בכל הנוגע לאלימות במשפחה נגד נשים.