רבים מבני הנעורים חושקים באופנוע יוקרתי ואופנתי, ורצוי גם מהיר וייחודי! אך מה קורה אם נפצעים? מה קורה אם פוגעים במישהו או משהו? קבלו שיעור ראשון בדיני ביטוח מאת עו"ד יקי רנד.
כל מה שחשק בו דני מאז ומעולם, הוא להגיע לגיל שש עשרה, לקחת שיעורי נהיגה, לעבור טסט, אם אפשר ראשון, ולרכוש אופנוע. דני לא חסך מאמצים לשם הגשמת משאלה זו, והחל כבר בגיל ארבע עשרה לעבוד, שכן הוריו אינם בעלי אמצעים אשר יוכלו לתמוך בו כלכלית ולסייע לו ברכישת אופנוע.
דני עבד כמלצר בבית קפה סמוך לביתו, ותמיד כאשר לקוחות טורדניים הקשו עליו את מלאכתו, היה דני מהרהר ומדמיין עצמו מפליג על אופנועו החדש והמבריק, משייט לו ברחובות העיר, ושערו הארוך ( אותו החל לגדל מביה"ס היסודי ) מתבדר לו ברוח.
והנה, בהגיעו לגיל המיוחל, אסף דני את ממונו אשר אותו שמר מכל משמר במעטפה סגורה בביתו ( משום מה דני חשש להפקיד הכסף בבנק, אולי כי דודתו היא אתי אלון.. ) ומיהר לרכוש אופנוע, משאת נפשו, אשר עשר אצבעותיו, הפכו את רכישתו מחלום למציאות.
טרם רכישת האופנוע, התייעץ דני עם דודו ציון, אשר במקצועו הנו סוכן ביטוח. ציון הסביר לדני, כי שימוש באופנוע ( כמו כל כלי רכב ) מחייב רכישת ביטוח חובה לפי חוק. ביטוח חובה, הטעים ציון, מהווה למעשה במדינת ישראל, מנגנון ביטוחי-סוציאלי, אשר נותן מענה ממוני לנפגעי גוף בתאונות דרכים. ציון הדגיש בפני דני, כי כל בעל רכב ו/או אופנוע ואפילו טרקטורון, מחויב בעשיית ביטוח חובה, וזאת להבטיח, כי במידה ויהיה מעורב בתאונת דרכים, הוא או נוסע אחר ברכבו, או אפילו הולך רגל הנפגע ממנו, יוכל לקבל פיצוי על נזקי גוף אשר יוסבו לו בעטיה של תאונה אשר חלילה תאונה לו.
דני הבין, כי ההסדר הביטוחי בארץ, יוצר חלוקת הסיכון ופיזור הנזק בין כל הנהגים בארץ, באופן שבו כל בעל רכב משלם פרמיה לחב' הביטוח המבטחת את רכבו (פרמיה= דמי ביטוח) וכי במידה ונגרם לו נזק גוף בתאונה, קיומו של ביטוח חובה מבטיח את פיצויו.
הובהר לדני, כי פרמית ביטוח החובה, מתומחרת ע"י חברות הביטוח, וגובהה הנו פונקציה של סוג הרכב ( משאית, רכב פרטי, אופנוע, נפח המנוע, משקל וכיו"ב ).
כאשר שאל דני את ציון מדוע פרמיית ביטוח החובה של אופנועים כה יקרה, ענה ציון, כי בחברות הביטוח קיים איש מקצוע בשם "אקטואר", אשר תפקידו לשקלל את מכלול הנתונים, אשר עשויים להשליך על גובה הפרמיה, כגון, הסיכוי להתרחשות התאונה, חומרת הנזק במידה ומתרחשת תאונה וכו'. מאחר ואופנוע הנו יחסית כלי רכב מסוכן בהשוואה לשאר כלי הרכב, ומאחר ואחוז התאונות הקשות מסך התאונות בהן מעורב אופנוע הנו גבוה, נקבע כי הפרמיה לאופנוענים הנה יקרה בהתאם.
מאחר ובפני דני לא נותרה כל ברירה, הוא דאג לשלם את הפרמיה הנדרשת, ושמח וטוב לבב יצא לרחובות העיר לחנוך את אופנועו החדש ( כאן המקום לציין, כי דני השיג את רישיון האופנוע כדת וכדין, ועבר טסט כמצופה על ידו במכה ראשונה וזאת לאחר שהשקיע הון תועפות בשיעורי נהיגה אצל מורה מצוין ).
שמים תכולים וצלולים, הכביש מזמין, ודני מממש בזה הרגע את חלומו משכבר הימים, ונוסע להנאתו על אופנועו החדש בשכונה אותה הוא מכיר כל כך טוב.
לפתע, משום מקום, בפיתולי הרחוב, הגיח מצידי הדרך, חתול לבנבן אשר שעט אל עבר נתיב נסיעתו של דני. דני, אשר מלבד אהבתו הרבה לאופנועים כאמור, הנו גם חובב חיות מושבע ( דני מתנדב ב-"תנו לחיות לחיות" ) בלם בכל כוחו כדי להימנע מפגיעה בחיה האומללה אשר בלי כל סיבה התפרצה למסלולו.
למצער, דני אשר זו לו הייתה נסיעת הבכורה על הכביש, בלם בצורה כה חדה, מה עוד והאופנוע בדיוק סיים את יציאתו מסיבוב, ובו ברגע איבד דני השליטה על האופנוע ומצא עצמו נזרק עם האופנוע על האספלט, קרי, על הכביש.
דני בעודו שוכב על הכביש, כאשר אופנועו מושלך לידו, החל לאמוד נזקיו, בעוד החתול מביט בו לרגע ומיד תופס את רגליו ונעלם. לשמחתו, לאחר מספר שניות התאוששות, הבין דני כי יצא בלי פגע מהתאונה המוזרה. דני נעמד על רגליו, סקר את גופו, והבין כי מצבו הגופני תקין לחלוטין ומלבד שריטה קלה אין כל זכר בגופו לתאונה.
אך אויה, בהתקרבו לאופנוע החדש, הבחין דני כי הכידון זז ממקומו, וכי פנס החזית שבור. דני ניחם את עצמו, כי עשה ביטוח לאופנוע, וכי הנזק אשר נגרם לאופנוע ישולם לו ע"י חברת הביטוח. דני התקשר מיד ממקום התאונה, באמצעות הפלאפון אשר היה בכיסו ( אשר אף הוא כמו דני יצא ללא פגע ), לדודו ציון, ודיווח לו על קרות התאונה. לאחר שתי דקות חרדה אשר עברו על ציון, ולאחר שהבין כי מצבו הבריאותי של דני מצוין תודה לאל, שאל ציון את דני מה מצב האופנוע. דני השיב לו בביטחון רב: "נראה לי שנגרם נזק רציני, אבל אל דאגה ציון, עשיתי ביטוח בהתאם להנחייתך".
ציון, לאחר שעיכל את טעותו הפטלית של אחינו האהוב, ענה לדני: "יקירי, להזכירך ביטוח חובה הנו כיסוי ביטוחי המעניק פיצוי לנזקי גוף, אך מכיוון שלא רכשת פוליסת ביטוח רכוש, אזי, הנך עומד בפני "שוקת שבורה" ויהא עליך לשאת בתיקון האופנוע באופן עצמאי".
דני, המום מתגובתו של ציון, היה מבולבל וניצב בפני דילמה קשה. האם לשמוח שזה עתה חווה תאונה על בשרו אשר באורח פלא הסתיימה ללא כל פגיעת גוף ( כולל החתול ), או שמא להצטער על כך, שכאשר ציון הפציר בו בפגישתם לפני רכישת האופנוע, להישאר עוד מספר דקות כדי להאזין להסבר בנושא ביטוח רכוש, הפטיר דני, באומרו " אני מת כבר לרכב על האופנוע, את המשך "השיעור" בנושא הביטוח נשלים כבר בפגישתנו הבאה…".