לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

טיפ ושכר של מלצר

השאלה שתעמוד לדיון במאמר קשורה ב"טיפים" שמלצרים מקבלים. האם הטיפ הוא חלק מהשכר המגיע למלצר? מה הקשר בין השכר של המלצר לבין הטיפ שהוא מקבל ?הכל במאמר הבא

יעוץ משפטי

בני נוער רבים עובדים במהלך חופשת הקיץ שלהם ולעיתים גם במהלך שנת הלימודים בענף המסעדנות- בדרך כלל במסעדות מזון מהיר, וזאת לשם הגדלת התקציב העומד לרשותם או כסיוע לפרנסת הוריהם.

על עבודתם של בני הנוער חלים כל דיני העבודה, כפי שהם חלים על עבודתם של בוגרים. בני נוער הם אלה שטרם מלאו להם 18 שנה. מי שמלאו לו 18 שנה, והוא עובד עד לגיוסו לצה"ל, נחשב לבוגר. בחלק מדיני העבודה ניתנת הגנה מיוחדת לבני הנוער, ובחלק אחר ניתנות לבני הנוער זכויות מוקטנות, המביאות בחשבון את היכולת המוגבלת של בני הנוער להתחרות בשוק העבודה.

להלן נעמוד על תנאי שכר מינימום המגיעים לבני נוער המועסקים בענף המזון המהיר- תוך שימת דגש על שאלת מעמדו של התשר (הטיפ הניתן למלצר)- ושאלת היותו חלק משכר העבודה המשולם לבני הנוער. ראשית נציין כי, בהתאם לתקנות שהתקין שר העבודה והרווחה זכאים בני נוער המועסקים להשלמה לשכר מינימום. שכר המינימום לנוער שונה מהשכר שנקבע לבוגר על פי חוק שכר מינימום אך תלוי בו – שכר המינימום לנוער נקבע באחוזים משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, בהתאם לגילו של העובד. שכר המינימום לשעה לנער מחושב לפי חודש עבודה בן 173 שעות בלבד, ועבודה של 40 שעות בשבוע נחשבת למשרה מלאה.

בהתאם לכך שכר המינימום לנוער נכון לחודש ינואר 2007, הינו:
• נער שטרם מלאו לו 16 שנה: 14.51 ₪ לשעה.
• נער שמלאו לו 16 שנה וטרם מלאו לו 17 שנה: 15.54 ₪ לשעה.
• נער שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה: 17.20 ₪ לשעה.
• חניך, שהוא נער עובד הלומד לפחות יומיים בשבוע שיעורי מקצוע בהתאם לחוק החניכות: 12.43 ₪ לשעה.
• שכר המינימום לבוגר (מי שמלאו לו 18 שנה): 19.28 ₪ לשעה.

כאשר מדובר על שכרו של עובד ברור לנו שהעובד זכאי לשכר על עבודתו בהתאם למוסכם בינו ובין המעסיק ובהתאם לחוק. אולם בענף המסעדנות קיימת דילמה אף אצל העובדים עצמם האם התשר הניתן להם מאת לקוחות אותם שירתו במהלך העבודה- הינו חלק משכרם אשר על מעסיקם לשלם להם או לאו.

דילמה זו נעוצה בכך שבעבר, הלקוח של המסעדה היה משלם בתום הארוחה לפי החשבון שהוגש לו. אחר כך התפתחה תרבות התשר כדי לבטא את ההוקרה לאיכות השרות של המלצר. מלצר שהיה מעוניין לקבל תשר ידע שעליו להצטיין במתן שרות ללקוחות. מלצר שלא טיפל נכון בלקוח לא זכה בתשר. כך נוצר במסעדות מנגנון תחרותי, בין המלצרים, שפעל לשיפור השרות ללקוח.

ואולם, עם הזמן תשלום התשר הפך למעין נוהג מחייב – והושרש הנוהג לפיו לקוח אשר יושב במסעדה משלם תשר למלצר אשר שירת אותו בלי קשר לעובדה אם מרוצה היה מן השרות או לא. התשר הפך להיות הכלל – כל מי שאוכל במסעדה, או רוב האוכלים, משלם תשר בסיום הארוחה.

תוצאת הנוהג הנ"ל שהשתרש הוא, שמעסיקים החלו לנהוג בתשר כאילו הוא מהווה חלק אינטגרלי מהשכר המשולם על ידם למלצרים המועסקים על ידם- באופן שלפיו במקום בו ניתנו תשרים "נדיבים" פסקו המעסיקים "בעלי הבית" לשלם שכר כלשהו למלצרים המועסקים על ידם. מעסיקים אחרים ראו (במקרה הטוב) בתשר כחלק מהשכר המשולם למלצרים המועסקים על ידם- ואלו השלימו אותו כשנדרשו לכך (כאשר לא ניתנו "מספיק" תשרים) לכדי שכר מינימום המגיע מאיתם למלצרים המועסקים על ידם.

בתי המשפט ובתי הדין לעבודה עסקו שנים רבות בשאלת מעמדו של התשר – והאם זה מהווה חלק משכר המינימום אשר משתלם לעובד מאת מעבידו. פסקי דין רבים ניתנו לעניין זה- כאשר לאורך שנים לא הייתה פסקה מנחה וברורה לעניין זה- ולעיתים אף ניתנו פסקי דין שהביאו לתוצאה שונה והפוכה זה מזה.

ואולם, ביום 1.6.2005 ניתן פסק דין מנחה לעניין זה מאת בית הדין הארצי לעבודה בעע 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה – שם נקבעו בסופו של יום על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה כבוד הנשיא אדלר כי ככלל כאשר ניתן תשר למלצר, ותשר זה אינו נרשם בספרי המעסיק בכל צורה ואופן- הרי שזה לא ייחשב כחלק משכרו של העובד בכל צורה ודרך- ועל המעביד תחול החובה לשלם לעובד שכר מינימום ולהפריש לזכויותיו הסוציאליות באופן מלא.

עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל מפי כבוד השופט שמואל צור, כי רק במקום בו יתמלאו כל התנאים הנ"ל, ייחשב התשר כחלק משכרו של העובד, ואלו הם התנאים:
• בין המעסיק לעובד קיים הסכם מפורש שאפשר לכלול את התשר כחלק מחישוב השכר.
• בין המעסיק לעובד יש הסדר מפורט וברור – תוך ניהול רישום מסודר- על ניהול כספי התשר.
• השכר הכולל המשולם לעובד, כולל התשרים, לא יפחת משכר המינימום.
• התשלומים המשולמים לעובד על ידי המעסיק לזכויות סוציאליות מבוססים הן על השכר המשולם לעובד והן על התשרים המתקבלים אצלו.
• קיימת הבטחת תשלומי המס המתחייבים על ידי המעסיק.

למעשה, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ככלל התשר אינו מהווה חלק משכר העבודה אלא אם נחזה ככזה לשני הצדדים, על פי אופן רישומו בספרי המעסיק, בקופת העסק וכיו'. על כן, בני נוער צריכים להיות מודעים לכך, ולעמוד על זכויותיהם המגיעות להם מאת המעסיק- וככל שלא ניתן לאלו השכר המגיע להם על חוק שכר מינימום- זכאים אלה לתבוע ולדרוש אף רטרואקטיבית שכר שלא שולם להם על פי דין.

עו"ד אדי סוברי (39) מנכ"ל אתר הפורומים המשפטיים – המענה המשפטי המוביל והמקצועי בישראל מאז 2006.

מוביל צוות של עורכי דין מובילים בתחומם במגוון רחב של התמחויות משפטיות. ליצירת קשר חייג: 077-9974772

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:לב.



האמור במאמר זה אשר שובץ במאמרי אתר החוג למשפטים אין בהם משום המלצה ו/או חוות דעת משפטית ו/או מידע שיש להסתמך עליו. כמו כן המידע האמור לא מתימר להיות מדויק ו/או מקיף או עדכני ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל העושה שימוש באמור לעיל עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו המלאה.

פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:מפתח.




פרטי יצירת קשר:

יגיע כפיים2,

בית פיילוט

ת"א 6777886

טלפון: 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף